החלטה בתיק בש"א 2854/08

1.         המבקשת, היא הנתבעת בתיק העיקרי, הגישה "בקשה למתן ארכת חסד להגשת בקשה לתיקון טעות חישוב" (בש"א 2854/08), וכן בקשה לעיקול זמני עד למתן הכרעה בבקשה האמורה (בש"א 2853/08).

2.         הרקע לבקשות הוא כדלקמן:

            המשיב הגיש נגד המבקשת תביעה לפיצויים בגין הפקעת קרקע. ביום 8/5/05 ניתן בהסכמה פסק-דין הקובע את עקרונות הפיצוי, ולפיו המשיב "זכאי לפסק דין על פי מה שנקבע בפסק דינה של כב' השופטת הכט בתיק אזרחי 433/95 ברגר נ' מדינת ישראל..., בכפוף לכך שפסק הדין יהפוך לסופי רק לאחר שפסק-דין בעניין ברגר יהפוך לחלוט". כמו כן נקבע, כי המשיב זכאי להוצאות ושכר טרחת עורך-דין בשיעור כולל של 7.5% ומע"מ מסכומי הפיצויים שיקבל על-פי פסק הדין. לבסוף נקבע, כי ב"כ הצדדים רשאים להגיש פסיקתה לחתימה.

            ביום 20/1/07 הגיש המשיב בקשה למתן פסק-דין וצירף אליה פסק-דין פורמאלי לחתימה, המפרט את סכום הפיצוי ואת אופן חישובו (להלן: הפסיקתה). המבקשת נדרשה להגיב לבקשה תוך 20 יום.

            ביום 20/2/07 הגיש המשיב בקשה חוזרת למתן פסק-דין בהעדר תגובה מצד המבקשת. בקשתו התקבלה, והפסיקתה נחתמה ביום 26/2/07. על-פי הפסיקתה, על המבקשת לשלם למשיב סכום של 4,487,823 ש"ח.

המשיב חזר ודרש מן המשיבה לשלם לו את הסכום שנפסק. לאחר שפניותיו לא נענו, הוא הגיש ביום 5/7/07 בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית-משפט (בש"א 6181/07). באותו היום העבירה המבקשת לתשלום סך של 3,141,612 ש"ח, סכום שלטענתה מהווה את התשלום המלא אשר היה עליה לשלם למשיב על-פי פסק הדין.

בדיון שהתקיים ביום 9/3/08 בבקשה הנ"ל לפי פקודת בזיון בית-משפט הסכימו הצדדים, כי יתרת סכום הפסיקתה שטרם שולמה תועבר על-ידי המבקשת לידי ב"כ המשיב, ותוחזק אצלו בנאמנות למשך 90 יום; וכי המבקשת תוכל להגיש בקשה לבית המשפט, כפי שתראה לנכון, תוך שהצדדים שומרים לעצמם את כל טענותיהם.

ביום 29/5/08 הגישה המבקשת את בקשתה דנן "למתן ארכת חסד להגשת בקשה לתיקון טעות חישוב". בה בעת עתרה לצו עיקול זמני של הסכום המוחזק בנאמנות בידי ב"כ המשיב, וניתן צו עיקול במעמד צד אחד.

3.         בבקשתה למתן ארכת חסד טוענת המבקשת, כי בפסיקתה נפלה טעות בחישוב, כמשמעה בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ועל כן היא עותרת להאריך את המועד להגשת בקשה לתיקון טעות חישוב זו. לטענתה, הארכת  המועד הכרחית על מנת למנוע הותרת סכום עודף של כ-1.5 מיליון ש"ח בידיו של המשיב, אך בשל טעות בחישוב. לטענת המבקשת, על-פי ההלכה הפסוקה יש לבית המשפט סמכות טבועה להעניק ארכת חסד אף לאחר שנית פסק-דין סופי, לשם מניעת תוצאות קשות שחוש הצדק אינו יכול להשלים עמן, כפי שהדבר במקרה דנן.

4.         המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, הדרך שהיה על המבקשת ללכת בה היא הגשת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור ולא הגשת בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לתיקון טעות בחישוב, ומשלא עשתה זאת אין לה להלין אלא על עצמה. נטען כי היעתרות לבקשת המבקשת לאחר שחלפו כ-16 חודשים מעת שנחתמה הפסיקתה, תפגע בעקרון סופיות הדיון ובציפיותיו של המשיב. ממילא אין כל הצדקה להיעתר לבקשה להארכת מועד, שכן המבקשת לא הראתה טעמים מיוחדים על מנת לקבל את הארכה המבוקשת. לטענת המשיב, אף אין פרוצדורה המאפשרת ליתן ארכת חסד, והפסיקה שאליה מפנה המבקשת אינה רלוונטית לעניין הנוכחי.

5.         הפסיקתה ניתנה בשעתו בהעדר תגובה מצד המבקשת, ומכאן שהמבקשת הייתה זכאית לעתור לביטולה תוך 30 יום מהמועד שהומצאה לה, וזאת כאמור בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. על-פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, המועד להגשת בקשת ביטול ניתן להארכה מ"טעמים מיוחדים שירשמו". מסלול פעולה חילופי העומד למבקשת הוא הגשת בקשה להארכת המועד הקבוע בסעיף 81 לחוק בתי המשפט להגשת בקשה לתיקון טעות חישוב בפסק הדין. אף מועד זה ניתן להארכה מ"טעמים מיוחדים שירשמו". על-פי ההלכה הפסוקה, המבחן להתקיימותם של "טעמים מיוחדים" הנו כפול: ראשית, נבחנת הסיבה למחדלו של המבקש; שנית, נבחנים סיכויי ההצלחה של המבקש. מרכז הכובד של הבחינה הנו בשיקול השני, היינו בסיכויי ההצלחה של המבקש.

6.         בענייננו, הסיבות למחדלה של המבקשת לעתור במועד שנקבע לכך לביטול הפסיקתה או לתיקונה, רחוקות, בלשון המעטה, מלהניח את הדעת. ביטוי חלקי למורת הרוח מאופן התנהלותה של המבקשת נמצא בהחלטתי מיום 9/3/08 בבקשת המשיב על-פי פקודת בזיון בית המשפט. עם זאת, אין יסוד להניח, כי ביסוד התנהלות זו כוונת מכוון, להבדיל מטעויות שבתום-לב בהפעלת שיקול דעת ומרשלנות גרידא. ועיקרם של דברים, בפיו של המשיב אין מענה של ממש לטענותיה של המבקשת, כי בסכום הפסיקתה נפלה טעות ששווייה כ- 1.5 מיליון ש"ח, אשר יסודה באי שיערוכו של הסכום ששולם בשעתו למשיב על חשבון הפיצויים. טענותיו של המשיב בעניין זה היו סתמיות וכלליות ולא נתמכו בטיעון משפטי, מחד, או בתחשיבים מפורטים, מאידך. הדעת אינה סובלת, כי עקב מחדליה של המבקשת לעתור לתיקון הפסיקתה מבעוד מועד יזכה המשיב מן ההפקר בסכום עתק.

7.         אני נעתר, אפוא, לבקשה ומאריך את המועד להגשתה של הבקשה לתיקון טעות חישוב בפסיקתה, אשר צורפה כנספח י"ב לבקשה דנן, וזאת עד למועד שבו הוגשה בפועל לבית המשפט. ניתנת לב"כ המשיב הזדמנות נוספת להגיב לבקשה זו (הכוונה לנספח י"ב הנ"ל), וזאת תוך 21 יום.

            צו העיקול הזמני יעמוד בתוקף עד למתן החלטה בבקשת התיקון.

8.         מחדלה של המבקשת להגיש את בקשתה במועד סרבל את הדיון שלא לצורך וגרם למשיב טרחה והוצאות. בשל כך תשלם המבקשת למשיב, ללא קשר לתוצאות, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח ומע"מ.

            המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה באלול תשס"ח (25 בספטמבר 2008),  בהעדר הצדדים.